יום שישי, 26 ביוני 2009

מעט סטטיסטיקה

ממחקר שפורסם לאחרונה ב- "Harvard Business Review" עולה שאחד הפרמטרים המועטים שלא הישתנו בעשרים השנים האחרונות הוא תקופת השהות הממוצעת של מנמ"ר בתפקיד. שנתיים. כמו ממוצע קדנציה של ראש ממשלה בישראל, או חצי מהזמן לסיים תאר ראשון בהנדסה. הסבות לכך מגוונות, ולניתוחן יש ערך כמו נתוח לאחור של סיבת עליה או ירדה של מניה בשוק.
בעשרים השנים האחרונות עבר שוק ה- IT מהפכות שבהשוואה לשוק המכוניות ניתן להשוותן למהפכת המכונית החשמלית (שטרם קרתה)- עצם יצירת מושג ה- CIO, המעבר מארכיטקטורת מיינפריים ל- Client Server (ובדרך מהפכת המיני מחשבים), המעבר לארכיטקטורת Wintel, לינוקס, אינטרנט,Cloud, WEB 2.0 וכך הלאה; ועם כל אלה זה נשאר שנתיים. עובדה.

האם זה נובע מהצורך השוטף לשלוט בהתפתחות הטכנולוגית? האם זה נובע משנוי האוכלוסיה המקצועית ביחידת ה- IT לאורך השנים? האם זה נובע מהצורך הגדל לסנכרן את תכניות העבודה עם המגמות העסקיות? אולי מהמתח הקיים בין הדיסציפלינה הטכנולוגית / תשתיתית לדיסציפלינת המערכות? או אולי בכלל מהמתח המלווה את שגרת העבודה? או שמא נדרשת תקופת הכשרה ארוכה ומעמיקה, הן אקדמית (הנדסה, מנהל עסקים, מדעי ההתנהגות) והן של נסיון מקצועי (תכנות, נתוח מערכות, סיסטם/תקשורת נתונים/אבטחת מידע/DBA, נהול, הבנה ויישום מע' Enterprise כמו ERP, CRM), ואולי חלק מהתשובות נכונות וחלק לא..

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה